מתי זה מתפוצץ

היי, כאן דרור גלוברמן עם Skip intro על חדשנות, טכנולוגיה, ואתם. השבוע:

1. מי תפר לנו את הבחירות האלה.
2. בועה? תלוי את מי שואלים.
3. בניתי אתר. תגידו לי את האמת.
4. חסכנו שעתיים. הרווחנו אפס.
5. כרטיסים אחרונים ליום שישי.

אז סיימנו את הבחירות עם שלושה וחצי גושים, והנכונות לשיתוף פעולה ביניהם כל כך נמוכה, שאין איך להתקדם.

המדיה עמוסה בניתוחים פוליטיים וסוציולוגיים. אני רוצה רק להזכיר נקודה קטנה ומוכרת לעייפה: את החלק העצום שמשחקת הטכנולוגיה במחזה הסיום הזמני המפואר הזה.

החיבור של רשתות סושיאל ו-AI עם כוכבים וכלי תקשורת צמאי צומי ורייטינג מייצר השפעה קטטונית על נפשו ומוחו של הבוחר האנושי, שלא השתנו הרבה מאז ימי המערות. כל כך הרבה מידע, דעות, רגשות ודופמין מקשים עלינו להבדיל בין מידע אותנטי למידע חלקי, מטעה או מניפולטיבי. אז אנחנו נסוגים אל הפחד וההסתגרות המוכרים והטובים. ״איתם אסור לשבת״.

לא באתי לדבר על ״מה צריך לעשות״. אני רק רוצה שנסתכל על הסט-אפ שנתפר עבורנו, ועל איך הוא עובד בתוך מדינה מפולגת ומשוסעת, מוכת אובדן ופחד.

זו לא אשמתנו שמרוב אמצעי תקשורת, אנחנו לא מסוגלים לתקשר. שמרוב תחכום וטכנולוגיה, חזרנו לג׳ונגל. לרשות המנהיגים עומד היום כוח מטורף להועיל לאזרחים, אבל הם מתחרים בחוסר מעצורים על לדפוק אחד את השני.

אתם חושבים שאנחנו הישראלים במתח? מאות מיליוני משקיעים עכשיו מסתכלים על הבורסות בארה״ב בברכיים רועדות.

כולם מנסים להבין דבר אחד - מתי זה מתפוצץ? עכשיו? מחר? בשנה הבאה? האם טרללת ה-AI שניפחה את המניות, המדדים והפנסיות היא בועה של ציפיות מופרזות שתכף תקרוס?

כבר כמה שנים שואלים - אז עכשיו? - ובינתיים ההייפ והמניות טסו, למרות שבחודשים האחרונים ניכרת התקררות מסוימת. ובכל זאת, תכף אנת׳רופיק תנפיק לפי שווי של 1500 מיליארדי דולרים. 1.5 טריליון.

לכל התעשייה הזאת צריך להיות בסיס עסקי מוצק ופשוט:

עסק + AI = עסק יותר גדול.

אם זה לא קורה כל הטריליונים האלה לא שווים כלום.

אני יודע, זו שאלה מוזרה מצדי לשאול עכשיו בשלהי 2026. מה, זה לא ברור?

עברתי על מלא מחקרים. חלק בדקו תחושות, חלק מספרים. תרשו לי לאמל״ק לכם: זה מאוד לא ברור.

יש הרבה מנהלות ועובדים שמרגישים שכן לגמרי. 80% מ-1,400 המשתתפים בסקר של וורטון שפורסם החודש דיווחו על תשואה חיובית מההשקעה עד כה. 28% דיווחו על תשואה חיובית חזקה. זו תחושה, לא ניתוח כלכלי.

במחלקות ששינו משמעותית את תהליכי העבודה סביב הבינה המלאכותית, 67% דיווחו על תשואה חזקה.

גם אני מרגיש ככה. זה עושה בשבילי אינסוף משימות. אבל אני לא יכול להגיד שבזכותה ישירות אני מרוויח יותר. אבל זה מזכיר לי לבקש מכם דקה.

אפשר דקה מזמנכם?

ניסיתי כבר כמה פעמים לבנות אתר אישי. גם עם עזרה מקצועית וגם לבד. בקלוד, בפריימר, ב-Base44 ועכשיו עם GPT6 אסטרה החדש.

נתתי לו כמה רפרנסים של אתרים יפים מחו״ל, שלחתי אותו למצוא טקסטים, תמונות ווידיאוז בדרייב שלי, אמרתי לו תעשה יפה. דו לשוני. תעדכן את האתר אוטומטית בתכנים מהניוזלטר ומהיוטיוב שלי.

זה ממש לא מושלם, אבל זה הרגע להציג לחברים קרובים ולקהילה ולשאול - מה דעתכם?

מה לתקן?

כל דבר שעובר לכם בראש - בין אם הערה קטנה וקטנונית ובין אם הערות מאסיביות של מקצוענים - אשמח ממש לשמוע.

פשוט השיבו למייל הזה. שולח ההערה הכי מוצלחת יקבל פלאק זהב יפה על שמו מעל משקוף הכניסה לאתר.

מחקר אחר בדק 7,000 עובדים, ומתוכם 80% סיפרו שהם חסכו שעתיים בשבוע. הם גם עובדים פחות מחוץ לשעות העבודה ומהבית - זה מהמם. אבל הם לא מייצרים יותר תוצר ולא מרוויחים יותר. מעניין. זה מה שעושה מתן כלי בינה מלאכותית לעובדים בודדים, ולא שינוי תהליכים עמוק בחברה.

בניסוי עם 776 עובדים בחברת מוצרי הצריכה הגדולה בעולם, פרוקטר אנד גמבל (יש לכם בבית לפחות 5 מוצרים שלהם ברגע זה), הם חילקו אנשים לעבודה לבד או בזוג. הממצא המרכזי: אנשים שעבדו לבדם עם AI הגיעו לרמת ביצועים דומה לזו של צוותים ללא AI. בינה מלאכותית עזרה לעובדים לצאת מגבולות ההתמחות שלהם.

כשעבדו בלי בינה מלאכותית, כל אחד הציע פתרונות מהתחום שלו: אנשי מחקר דיברו על מחקר, אנשי שיווק על שיווק. אבל עם בינה מלאכותית, פתאום התקבלו הצעות רחבות שעסקו בעוד תחומים, בלי קשר לרקע של העובד. כלומר, התועלת הייתה לא רק מהירות או ניסוח, אלא הרחבת טווח החשיבה המקצועית. זה לא אומר שאפשר להחליף עובדים, וזה לא אומר שהבינה הפכה לעוד מוצרים מצליחים או עוד הכנסות.

ב-2025 קיבלו 16 מתכנתים מנוסים משימות אמיתיות. חלק עם בינה מלאכותית, ובחלק בלי. בסוף הניסוי הם היו בטוחים שה-AI האיץ אותם ב-20 אחוז. השעון הראה שעם AI הם עבדו לאט יותר, בכמעט 20 אחוז.

במחקר אחר שכלל חצי מיליון מתכנתים, התברר שהבינה המלאכותית כותבת להם המון המון תוכנה, 240% יותר תוכנה. כמות העבודה האמיתית שהגיעה לשוק עלתה רק ב-30%. זה יפה, אבל גם מלא רעש מיותר.

במחקר סביב שירות לקוחות, נבדקה התועלת מ-AI בקרב הטמעה מדורגת של עוזר AI בקרב 5,172 נציגי שירות לקוחות. הם בחנו מדד תפעולי ברור: מספר הבעיות שנפתרו בשעת עבודה. מספרן עלה ב-15%. יפה! אבל שימו לב לזה: התועלת הגדולה הייתה אצל עובדים מנוסים פחות ובעלי מיומנות נמוכה יותר: הם השתפרו גם במהירות וגם באיכות. אצל העובדים המנוסים והמיומנים ביותר נרשמו שיפורי מהירות קטנים לצד ירידות איכות קטנות. החוקרים מצאו גם ראיות ללמידה ולשיפור באנגלית, במיוחד אצל נציגים מחוץ לארה״ב. התועלת הייתה גדולה במיוחד בבעיות נדירות במידה בינונית - כאלה שהנציג פחות מכיר, אבל שלמערכת יש די נתונים עליהן.

שורה תחתונה: יותר פניות נפתרו בכל שעת עבודה. נמצאו גם שיפורים בחוויית השירות: לקוחות היו מנומסים יותר וביקשו פחות לדבר עם מנהל. עם זאת, 15% יותר פתרונות לשעה אינם בהכרח 15% פחות עלויות או 15% יותר רווח. ולא כדאי לצפות לתועלת אחידה מכל העובדים.

בקיצור - אנשים וארגונים שמצליחים ממש לשנות את כל צורת העבודה מסביב ל-AI, מוכנים לטעות ולנסות שוב ושוב, להשקיע בזה - אולי ירוויחו. מי שרק קנה מנויים ועדיין עובד אותו דבר? מקבל בעיקר הרגשה טובה ומיילים מנוסחים קצת יותר יפה.