|
היי, כאן דרור גלוברמן עם Skip intro על חדשנות, טכנולוגיה, ואתם. השבוע:
- העתיד מסרב לשתף פעולה.
- ברוך הבא לעידן הרקורסיה: בינה מלאכותית משכתבת בינה מלאכותית.
- גם מתמטיקאים מודים: המעבדה כבר חושבת לבד.
- מוסיקאי AI? למה זה מרגיש דפוק?
- הקרב האחרון של היצירתיות.
|
|
|
אז מה יהיה?
תשמעו, זה פשוט. הבינה תעקוף את בני האדם מתישהו בין 2025 ל-2026, 2027, 2029, 2030, 2035, 2040 או 2120. תלוי את מי שואלים ומתי.
כוכבי ה-AI כמו אילון מאסק, סאם אלטמן, דריו אמודיי, יהושע בנג׳יו, ג׳פרי הינטון או יאן לקון חתומים על כל התחזיות האלה, בדרך כלל על יותר מתאריך אחד.
אז למה רוב תחזיות ה-AI לא שוות?
אני מבין את התמריץ של כל מנכ״ל ומומחה לספק אחת, בכל זאת - זו הטכנולוגיה שתשנה לנו את העבודה, הפרנסה, הבריאות ומה לא. למה זה כל כך קשה? כי זה מורכב מכמה שכבות נפרדות של שינוי תזזיתי. הנה שלוש מהן.
1. תחשבו על הטכנולוגיה שכבר זמינה לנו עכשיו. ה-AI הזה לבד, בלי שיפורים, מתאים לכל כך הרבה שימושים בתעשיות שונות, שאת השימושים האפשריים קשה לנבא.
2. על זה תוסיפו את סיכויי ההצלחה של כל יישום כזה (משנה חיים או כישלון טוטלי?). זה תלוי באין-ספור משתנים, טכנולוגיים, כלכליים ואנושיים. בהצלחה עם זה.
3. ועכשיו נסתכל לעתיד. הכי קשה זה לנסות לנבא את קצב השיפור המודלים עצמם הבינה המלאכותית. פתאום זה זוחל, פתאום זה קופץ. אבל תמיד תזזית לא לינארית. ותמיד מפתיע את כולם. GPT3 המקורי
ואפשר להוסיף פה גם השפעות של שוק האנרגיה, רגולציה, יחסים בין-לאומיים ומלחמות.
תקשורת הטכנולוגיה, שאני חלק ממנה, ממשיכה להתאבסס על תחזיות שמנסות לחזות את הבלתי ניתן לחיזוי. כולנו בני אדם נורמלים שמנסים להתמודד עם אי הוודאות. ולא בהצלחה. הפטנט הצנוע שלי: פחות לחזות - ויותר להתאמן ולהתכונן לשינויים מהירים בחיים שלי.
|
|
וזו רק ההתחלה. בקורונה למדנו כולנו שבני אדם לא טובים ב״להרגיש״ את המשמעות של שיפור אקספוננציאלי. כזה שמאיץ במהירות מתגברת.
בחודשים האחרונים נראה שזה מה שעובר על ה-AI: אנחנו מתקרבים יותר ויותר ליכולת של בינה מלאכותית לשפר את עצמה בעצמה. שיפור עצמי רקורסיבי.
רקורסיה זה תהליך שחוזר על עצמו בלופ. למשל: לפתוח בבושקה (מטריושקה, לקוראינו דוברי הרוסית). בפנים היא מחכה שוב בגירסה מוקטנת. ושוב ושוב. למשל: ריבית דריבית. קיבלת 4% על 100 שקל, יש לך 104. עכשיו תשקיע אותם שוב, יהיו לך 108.16 שקלים. זאת רקורסיה עולה. שתי מראות כשאתה ביניהן. לבדוק מי יהודי (אם אמא שלו יהודיה. ואמא שלה. ואמא שלה).
היות שבינה מלאכותית כותבת תוכנה, למה שלא תכתוב בעצמה את התוכנה שכותבת בינה מלאכותית?
הנה לכם תהליך של שיפור עצמי רקורסיבי (Recursive Self-Improvement): מערכת שמשפרת את עצמה, ואז הגרסה החכמה יותר משפרת את עצמה שוב, וכל סבב מאיץ את הבא אחריו. כל שלב מפעיל גירסה משופרת של עצמו.
נכון לעכשיו אנחנו נמצאים ב-80% מהקוד שנכתב בעצמו. עדיין צריך בני אדם. לפני שנה המספר היה 20%. מקווה שהמגמה ברורה (אם כי שוב, לא לינארית. אם בתוך שנה זינקנו אל 80%, יכול להיות שהדרך אל 93% תיקח חמש שנים).
רקורסיה תמיד צריכה תנאי עצירה, אחרת היא תרוץ עד אינסוף. כמו שהבבושקה נעצרת בהכי קטנה שכבר לא נפתחת. רק שאין כאן בובה אחרונה ברורה. אין תנאי עצירה. וזה מה שהופך את החיזוי - הטכנולוגי, הכלכלי, התעסוקתי, החברתי - לבאמת בלתי אפשרי.
|
|
בפרק האחרון של הפודקאסט ״בזמן שעבדתם״ דיברנו דני פלד ואני על מה שקורה לתחומי המדעים: אחרי שבינה מלאכותית פתרה בעיות שעמדו שם עשרות שנים, אפילו מתמטיקאים דגולים נאלצים להודות, שיש לבינה המלאכותית המון מה להציע בפיתוח מדעי. והיא עושה זאת בדרכים שאף אחד מהמוחות האנושיים הגדולים של ימינו לא דמיין בכלל. זה לא עתידות: זה עכשיו.
אבל מה אכפת לכם מתמטיקה?
עם מתמטיקה יותר טובה תוכלו לבזבז פחות כסף על מזון יותר איכותי, להרוויח יותר בהשקעות, לעמוד פחות בפקקים, ליירט יותר טילים. מתמטיקה יותר טובה תעזור לפתח מהר וזול את התרופה שתציל אתכם.
אז הנה עוד דוגמה לאיך שיפור עצמי רקורסיבי עשוי להשליך על כל כך הרבה תחומי חיים, שאין שום דרך למדוד מעכשיו.
שלא תבינו, מתמטיקאים רבים סולדים מכל הרעיון הזה של לתת לבינה המלאכותית ״להמציא״, ״לחשוב״ או ״לפתור״. אבל רבים אחרים כבר קוראים להכיר בעובדות. מה לעשות, יש כאן חתיכת מדע (בינה מלאכותית) שמפתחת מדע חדש. בתור איש מדע, אתה בעד או נגד?
|
|
לא רק למתמטיקאים קשה.
שמעתם על עינת בר? או על באבי מויאל? אחינועם בר חושפת בגלגל״צ כוכבי פופ ים תיכוניים ב-AI, ואת מי שמאחוריהם. אמיתי קורץ, מוסיקאי מחונן על אמת, התעצבן. כתב לה בתגובות: ״למה זה טוב? למה לנרמל את השטויות האלה? ועוד כמנחות בתוכנית מוזיקה? בחייאת״.
ואני באמת מתלבט. מצד אחד אני משתתף בהרכבים מוסיקליים וצורך מוסיקה, ושום מוסיקאי בינה מלאכותית לא מעניין אותי. מצד שני, אם המתמטיקאים כבר מכירים בתרומה הייחודית והמשמעותית של המכונות האלה למתמטיקה - למה שהמוסיקאים ייתקעו מאחורה? מי אמר שזה לא בסדר? מה הבעיה ״לנרמל״ בהנחה שיש כאן מוסיקה טובה שאנשים אוהבים?
המוח שלי מוכן לקבל, אבל הבטן, אם להגיד את האמת, עדיין קצת נגעלת קצת. אולי מה שצריך זה לשמוע שיר אחד טוב שיצרה AI. אבל באמת טוב.
|
|
הדבר הכי מגניב ששמעתי בימים האחרונים זה הרילס האלה של אמיתי קורץ: מוצארט, שופן ובטהובן בסמבה ברזילאית מתפוצצים עם מיליוני צפיות באינסטגרם, כולל הומאז׳ים ורילזים של מוסיקאים זרים שמלמדים איך לנגן את העיבודים המהממים שלו. הכל בתוך שבוע.
100% של יצירתיות וגאונות אנושיות. התפקיד של AI בסיפור הזה הוא מאוד מוגבל: לחבר את הגולשים הנכונים ליצירתיות האנושית של קורץ. לזה אנחנו רגילים. אבל עכשיו רק 2026. חכו ל-2028.
|
|
|
|
|
|
