היי, כאן דרור גלוברמן עם Skip intro על חדשנות, טכנולוגיה, ואתם. השבוע:
- הסוכן של ChatGPT מצא לי 14 אלף שקל בחשבוניות.
- מיזם שעולה מיליונים? עכשיו במאות שקלים.
- את הקליפ לשיר יצרנו תוך כדי החזרות.
- בשביל מי באמת עובד הסוכן הזה?
- העולם מפחד מנזקי ה-AI? זו ההזדמנות של ישראל.
המלים הללו נכתבות תוך פזילה.
כי על המסך משמאלי עובד ChatGPT עכשיו ברגע זה ומציל לי אלפי שקלים. הוא עובר בעצמו עכשיו על כל חיובי האשראי מתחילת השנה, רץ לאתרים שמהם רכשתי ומוריד את החשבוניות, מעלה אותן לאתר החשבוניות שלי - מורנינג - ומסדר יפה לדיווח לרואה החשבון. את כל זה הוא עושה לבד. הוא כבר הצילו לי לפחות 5 שעות עבודה סיזיפיות, או 14 אלף שקל של חשבוניות אבודות.
ממש באותו הזמן, קלוד קורא את התחקירים והליינאפ של התוכנית שלי ״העתיד עכשיו״ בגל״צ, מצליב את המידע ומכין לי הצעה לתסריט לכל אחד מהראיונות. זה אחרי שהוא הכין לי את הסיכום השבועי של החדשות מהמקורות שבחרתי מראש.
את ההרצאה שנתתי בבוקרשט בשבוע שעבר ChatGPT כבר ערך בשבילי בוידיאו, הוסיף לה כתוביות ותיקונים.
ואז נזכרתי שיש לי עוד צילומים של הרצאות שלא טרחתי לערוך ולהעלות. כי פעם, לפני חודשיים, זה היה עניין של כסף וזמן.
אז כבר לא.
״קח את ההרצאה מכנס IAC במיאמי בינואר האחרון״, אמרתי לו. ״לא זוכר איפה הקבצים. תמצא אותם איפשהו בדרייב שלי. תחבר ותערוך אותם יחד לסרטון אחד עם כתוביות ותיקונים. תמצא עוד זוויות להרצאה הזו ברשת ותשלב יפה. תוסיף כתוביות באנגלית ובעברית״.
זה לקח 20 דקות, שבהן הוא גם מצא מקורות נוספים, וערך יפה את כולם: עבר למסך המצגת כשצריך, ואז לקהל במחיאות כפיים. ואז העלה ליוטיוב. תוסיף את כל הפרטים מתחת, ביקשתי. הוסיף. ״בעצם״, חשבתי מחדש, ״סדר לי את כל הסרטונים שאי פעם העליתי ליוטיוב״. טופל.
ככה נראה היום-יום שלי בשבועיים האחרונים. מפל של תיקונים וייעול אגרסיבי בתהליכי העבודה שלי. לפעמים 2-3 התייעלויות ביום.
אני לא הולך לישון בלי שהצ׳אט וקלוד עובדים בלילה על משהו.
נזכרתי שיש כמה הגדרות בשירות הניוזלטר שלי, מיילצ׳ימפ, שלא הצלחתי לסדר. ביקשתי מקלוד. נכנס, סידר.
הסוכן החדש של הצ׳אט dots עובר קבוע על המיילים והיומנים של כל המשפחה, ומתריע על עניינים דחופים. אתמול הוא התריע שלבתי דני יש רק רבע שעה להגיע מבית הספר לחוג פיתוח קול. צריך לבדוק שהיא מספיקה. באמת תודה על זה.
אבל זה חצי התמונה: להחליף אותי בדברים שעשיתי (איכשהו) קודם זה יפה, אבל זה לא פורץ דרך.
יש עוד חצי: משימות שאני לא עושה ושלא העזתי לדמיין. כי אין לי יכולת, זמן, כשרון או כסף.
יש לי רעיון למיזם כבר המון זמן. פיתחתי עם כלי בינה את התהליך העסקי, ואפילו אתר לרמת אתר אבטיפוס עובד. אבל בעצם עכשיו אני יכול להמציא אסטרטגיה שהיתה לא כלכלית עד לפני רגע: לפתח אפליקציה נפרדת לכל אחד ממאות השימושים השונים ברעיון שלי. זה הגיוני להתנהגות המשתמש שאני חושב עליו, אבל עד לפני רגע זה היה עולה לי מיליוני שקלים. עכשיו זה מאות שקלים אולי אלפים בודדים אם אתפרע.
ברוכים הבאים לעידן הסוכנים שעובדים באמת. אם עוד לא התקנתם, הנה שוב המדריך שהעלינו ב-JumpStart.
״שני צבאות נערכים לקרב, ויובל עובר ביניהם ומשחיז סכינים לשני הצדדים״.
נפלנו מצחוק.
רגע, הסבר: אני מנגן בהרכב רוק של יוצר בשם יובל גורביץ׳. כשהוא לא מנגן, יובל משחיז סכינים לפרנסתו. באמת.
אנחנו מוציאים עכשיו שיר חדש לרדיו. אתמול בלילה באמצע חזרה למופע ההשקה (פרדס חנה 12.10 למי ששואל). פתאום חשבתי, רגע, למה לא נעשה קליפ לשיר.
יש למישהו רעיון?
הבסיסט טל מרכוס בא עם הברקה: ״צבאות נערכים לקרב, ויובל עובר ביניהם ומשחיז סכינים לשני הצדדים״.
גדול.
תיארתי לצ׳אט, ביקשי שיכתוב תסריט, נתתי לו תמונה ווידיאו של יובל. יצא לדרך. אני מנגן על הקלידים, ועליהם מונח הטלפון שמכין באותו זמן את הקליפ. עוד כמה תיקונים - וזהו, יש. מושלם? לא. אבל לפני רגע זה היה בכלל לא אופציה. בפעם הראשונה אני יכול בכלל לשאול את החברים בהרכב: יש למישהו רעיון לקליפ?
אז לכולם יש עכשיו סוכנים שעושים במקומם.
ההבטחה הגדולה של הבינה המלאכותית היא לחסוך לנו זמן. מהניסיון שלי, בינתיים קורה משהו קצת אחר: אני עובד בערך אותן שעות, אבל דוחס לתוכן הרבה יותר. סרטונים שחיכו אצלי חודשים לעריכה פתאום עולים ליוטיוב. דברים שהייתי דוחה עד שאמצא מישהו שיעזור לי פשוט קורים. נהדר, נכון? רק שגם המתחרים שלי מקבלים את אותם כוחות. יכול להיות שכל הפרודוקטיביות הזאת לא תקנה לנו יותר פנאי, אלא תהפוך לרף החדש שנצטרך לעמוד בו.
אני עדיין מבקש מה־AI מעט מדי. ביקשתי ממנו לערוך סרטון, ואז לכתוב תיאור ותגיות ליוטיוב. ואז שיפרתי: תעשה את בתוך יוטיוב. ושיפרתי שוב: לכל הסרטונים הקודמים. אנחנו כל כך רגילים להיות הידיים של המחשב, שלוקח זמן להתרגל לאפשרות שהוא יהיה הידיים שלנו. הפער בין ״אני רוצה שזה יקרה״ לבין ״זה קרה״ מתחיל להצטמצם.
אבל הרגעים שבהם הסוכן באמת הפתיע אותי הגיעו בלי שביקשתי ממנו כלום. הפנייה להרצאה שלא עניתי עליה, השינוי שביקשתי בגרפיקה ולא בוצע, ההתנגשות בין החוגים של הבת שלי. אלה דברים שבכלל לא ידעתי שאני מפספס.
אחרי שהרגשתי את התועלת, קשה לי לדמיין את עצמי מנתק אותו. זה כנראה האופן שבו נוצרת תלות בטכנולוגיה: היא עוזרת לך מספיק פעמים, עד שהמחשבה להסתדר בלעדיה נראית כמו לחזור לכבס ביד.
ויש עוד שאלה: עבור מי הסוכן הזה בעצם עובד? אם אני משלם לו כדי שידאג לעניינים שלי, אני מבין את העסקה. כשחברת פרסום מציעה לנהל לי את החיים, אני רוצה להבין איך היא מרוויחה מזה. חיבור למייל וליומן, ובטח למכשירים שרואים ושומעים את העולם סביבי, מעניק לה גישה עמוקה בהרבה מזו שהייתה לה בפיד. מבחינתי, השאלה מי מפעיל את הסוכן ובאיזה מודל עסקי חשובה לפחות כמו השאלה כמה הוא חכם.
למי אני שייך? אם הסוכן שלי בוחר מאיפה להזמין פרחים, איזה מלון לסגור ובאיזו תוכנה להשתמש - מי מחזיק בקשר איתי כלקוח? מצאתי את עצמי עובד על רעיון לשירות, מתלבט על הטקסטים באתר, ופתאום עוצר: מי בכלל יקרא אותם? יכול להיות שהמבקר החשוב ביותר באתר יהיה סוכן שצריך להבין מה אני מציע, כמה זה עולה ולמה זה מתאים למשתמש שלו. עסקים יצטרכו ללמוד להסביר את הערך שלהם גם למי שלא מתרשם מדף בית יפה.
עוד על הסוכנים - בפרק האחרון של ״בזמן שעבדתם״ שהקלטתי עם דני פלד.
בשבוע שעבר קבלתי כאן על העובדה שאנחנו, אזרחי-לא-ארה״ב, לא זוכים למושב סביב שולחן שעליו חותכים טראמפ ובכירי תעשיית הבינה המלאכותית את גורל העולם. אנחנו הישראלים כפופים לכל הסכנות - בריחת המודלים משליטה, פריצות בזדון ובשוגג - שרק הולכות ומתעצמות מרגע לרגע, אבל אין לנו סיי במדיניות הקובעת. איזה פחד!
אבל לישראל דווקא יש הזדמנות פנטסטית שנובעת דווקא מהצומת הזה של סכנות הסייבר של הבינה המלאכותית. בבינה מלאכותית אנחנו אולי קצת מאחורה, אבל בסייבר?! הו הו, זה הדבר שאנחנו אוהבים! רק תביאו סכנות, פריצות, מלחמות.
״איך מעתיקים את יתרונה היחסי של ישראל בסייבר לבינה המלאכותית״? הנחיתי בכל מיני כנסים אולי 13 פאנלים תחת כותרת הזאת. והנה בא העולם והעתיק את היתרון שלך בעצמו.
זה לא באמת חדש. ישראל היא כבר היום מוקד עולמי בולט באבטחת AI: לא רק שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי מתקפות, אלא הגנה על הבינה המלאכותית עצמה. חברות ישראליות מפתחות מנגנונים שמונעים דליפת מידע, מזהים הוראות זדוניות שמסתתרות במסמכים ובאתרים, ומגבילים סוכני AI שעלולים לבצע פעולות מעבר להרשאות או בניגוד למדיניות הארגון. בדיוק הדברים שמפחידים את העולם.
יש פה כבר לא מעט כסף: SentinelOne הודיעה על רכישת Prompt Security הישראלית בעסקה שהוערכה בתקשורת בכ־250 מיליון דולר; Noma גייסה 100 מיליון דולר ב־2025, ו־Zenity גייסה 125 מיליון דולר באוגוסט 2026.
אז כמה ישראל בולטת? ומה מקומה של ישראל בעולם? לפי מפת החברות הענפית שמתחזקת Prompt Security, ישראל מדורגת שנייה אחרי ארה״ב, עם 104 מתוך 451 חברות בתחום אבטחת ה־AI והסוכנים - כ־23%. זה אינו נתח שוק רשמי, אבל התמונה ברורה: ישראל היא כבר עכשיו אחד המרכזים הבולטים במיזמי הגנה מנזקי הבינה המלאכותית.
וזו רק התחלה. בקרוב בינה מלאכותית תהיה חסרת שימוש בלי כלי הגנה כאלה. כלכלית, אפילו חוקית, לא תהיה אפשרות להפעיל אותה בלי שעברה בקרות סייבר. ההזדמנות לישראל מעולם לא הבהבה יותר חזק.