בשביל מי סוכן ה־AI שלך עובד?

אז לכולם יש עכשיו סוכנים שעושים במקומם.

ההבטחה הגדולה של הבינה המלאכותית היא לחסוך לנו זמן. מהניסיון שלי, בינתיים קורה משהו קצת אחר: אני עובד בערך אותן שעות, אבל דוחס לתוכן הרבה יותר. סרטונים שחיכו אצלי חודשים לעריכה פתאום עולים ליוטיוב. דברים שהייתי דוחה עד שאמצא מישהו שיעזור לי פשוט קורים. נהדר, נכון? רק שגם המתחרים שלי מקבלים את אותם כוחות. יכול להיות שכל הפרודוקטיביות הזאת לא תקנה לנו יותר פנאי, אלא תהפוך לרף החדש שנצטרך לעמוד בו.

אני עדיין מבקש מה־AI מעט מדי. ביקשתי ממנו לערוך סרטון, ואז לכתוב תיאור ותגיות ליוטיוב. ואז שיפרתי: תעשה את בתוך יוטיוב. ושיפרתי שוב: לכל הסרטונים הקודמים. אנחנו כל כך רגילים להיות הידיים של המחשב, שלוקח זמן להתרגל לאפשרות שהוא יהיה הידיים שלנו. הפער בין ״אני רוצה שזה יקרה״ לבין ״זה קרה״ מתחיל להצטמצם.

אבל הרגעים שבהם הסוכן באמת הפתיע אותי הגיעו בלי שביקשתי ממנו כלום. הפנייה להרצאה שלא עניתי עליה, השינוי שביקשתי בגרפיקה ולא בוצע, ההתנגשות בין החוגים של הבת שלי. אלה דברים שבכלל לא ידעתי שאני מפספס.

אחרי שהרגשתי את התועלת, קשה לי לדמיין את עצמי מנתק אותו. זה כנראה האופן שבו נוצרת תלות בטכנולוגיה: היא עוזרת לך מספיק פעמים, עד שהמחשבה להסתדר בלעדיה נראית כמו לחזור לכבס ביד.

ויש עוד שאלה: עבור מי הסוכן הזה בעצם עובד? אם אני משלם לו כדי שידאג לעניינים שלי, אני מבין את העסקה. כשחברת פרסום מציעה לנהל לי את החיים, אני רוצה להבין איך היא מרוויחה מזה. חיבור למייל וליומן, ובטח למכשירים שרואים ושומעים את העולם סביבי, מעניק לה גישה עמוקה בהרבה מזו שהייתה לה בפיד. מבחינתי, השאלה מי מפעיל את הסוכן ובאיזה מודל עסקי חשובה לפחות כמו השאלה כמה הוא חכם.

למי אני שייך? אם הסוכן שלי בוחר מאיפה להזמין פרחים, איזה מלון לסגור ובאיזו תוכנה להשתמש - מי מחזיק בקשר איתי כלקוח? מצאתי את עצמי עובד על רעיון לשירות, מתלבט על הטקסטים באתר, ופתאום עוצר: מי בכלל יקרא אותם? יכול להיות שהמבקר החשוב ביותר באתר יהיה סוכן שצריך להבין מה אני מציע, כמה זה עולה ולמה זה מתאים למשתמש שלו. עסקים יצטרכו ללמוד להסביר את הערך שלהם גם למי שלא מתרשם מדף בית יפה.

עוד על הסוכנים - בפרק האחרון של ״בזמן שעבדתם״ שהקלטתי עם דני פלד.