נאס דיילי והכוח של שינוי קטן בדעת הקהל
הרילסים של נאס דיילי לא נועדו בהכרח לשכנע את מי שכבר מתנגד לישראל. כוחם בהוספת נקודת מבט לקהל שעוד לא גיבש עמדה.
במאמר קודם כתבתי על הרילסים הפרו-ישראליים המעולים של נאס דיילי.
איזה עופר אחד הגיב בעצבים: ״באיזה סרט אתה חי שבו זה שונה משאר הזבל ההסברתי? ולמה נראה לך שיש אנטי ישראלי אחד בתבל שסרטון של נאס דיילי על התפלה גורם לו לשנות עמדותיו ב-180 מעלות? כל פיסת מדיה שמטרתה הסברה תיראה ותישמע תמיד בדיוק כמו כל שאר ההסברה שנוצרה אבר״.
חמוד כזה. החמיץ את הפואנטה, אבל אולי הוא לא לבד.
אז אכן, סרטים כאלה לא ישנו עמדה של אנטי ישראלים. שום דבר כמעט לא ישנה. הם בכלל פונים לקהל גדול חסר עמדה מובהקת באמצע. קהל שאולי שומע מסרים אנטי-ישראליים, אבל עוד לא התגבש. ואז יש סיכוי לגוון לו את זווית ההסתכלות להעשיר אותה עם עוד נראטיבים שבעומק שלהם סותרים את סיפורי האפרטהייד, ולמנוע ממנו להתדרדר לעמדת האנטי ישראלי.
בקיצור, לא לשכנע אנטי-ישראלי לשנות ב-180, אלא להזיז מישהו לא מובהק ב-20 מעלות.
וזה בדיוק הדבר שממשלת ישראל מתקשה לעשות כשהיא משגרת לאו״ם עוד גבר בחליפה ומבטא כבד לדבר על זכותנו ההיסטורית. נשמע מצוין לאוזניים ישראליות, מטומטם וחסר תכלית בכל היבט אחר.
